יוגב אוחיון. צילום: עוז מועלם

יוגב אוחיון פותח את עונתו ה־15 בליגת העל, אך למרות נסיונו והקילומטראז' הרב שצבר - הגארד בן ה־31 מודה שהעונה הקרובה הולכת להיות מיוחדת במינה עבורו. "אין ספק שאני ניגש אחרת לעונה הקרובה, עם מוטיבציה גדולה במיוחד. כל מה שיגידו לי שיתרום לקבוצה - אעשה", הוא אומר בראיון מיוחד לרגל פתיחת העונה

הגארד, שפותח את עונתו השנייה בהפועל, נפצע במרץ האחרון וגובס בכף ידו. הוא נאלץ לצפות מהצד בחבריו כושלים על הפרקט. "היה לי המון זמן לחשוב בעונה שעברה. שאלתי את עצמי: 'למה זה מגיע לי?'" הוא מספר, ומעלה מבט משועשע. "עכשיו, אחרי שהיד הסתדרה והתאמנתי קשה בקיץ מישהו נחת לי על הברך וננעל לי הקרסול. זה מתסכל חוסר המזל הזה, אבל אני מנסה לקחת הכול באופן חיובי".

על מה חשבת בתקופה שנעדרת? 
"די השתגעתי בבית, אם לומר את האמת. בעיקר חשבתי מה אפשר לעשות טוב יותר, איך לחזור להתאמן, לשפר את מה שצריך. הבנתי שכשאתה על המגרש הכול מתגמד. דווקא אחרי עונה כמו שהיתה אני מרגיש בר מזל. יש כאלה עם טילים על הבית ואנחנו משחקים כדורסל. צריך לשים הכול בפרופורציות. אני שמח לעשות את מה שאני אוהב".

בעונה שעברה חזרת דווקא במשחק הכי חשוב של העונה – חצי גמר הפיינל־פור מול חולון. כולם היו בטוחים שלא תשחק, אבל בסוף קיבלת עשר דקות. זרקת רק פעם אחת לסל ונראית מאוד חלוד. יכול להיות שחזרת מוקדם מדי?
"כן, ללא ספק חזרתי לפני שהייתי צריך. עשיתי בסך הכול אימון וחצי-שניים לפני המשחק ההוא. במשחק עצמו הופתעתי כמו כולם. לא ידעתי שאשחק. עודד אמר לי לפני המשחק שאולי אקבל רק כמה דקות, ולהגיד לך את האמת, כשהוא קרא לי הסתכלתי אחורה לראות אם מישהו אחר מתחמם. מבחינת כושר הייתי מוכן, אבל כשעליתי על הפרקט, אחרי שלושה חודשים בחוץ, התרגשתי כמו ילד שעלה מהנוער. זה כך. אווירה של חצי גמר, מעמד שכולם רוצים לשחק בו. ניסיתי לתת את מה שאני יכול. יש דברים שאנחנו עושים כי אתה מקריב לטובת המטרה שאתה רוצה להשיג".

הפסדתם לחולון כי הייתם פחות טובים?
"לא. פשוט יצאנו מתבנית המשחק שלנו. אבל עזוב, זה נגמר. עכשיו אנחנו מסתכלים קדימה על עונה חדשה עם קבוצה חדשה לחלוטין".

הוצא מהקשרו 

אוחיון נרגש לקראת העונה החדשה, אך לפחות לפי הדיווחים השונים הגארד לא היה בתוכניות של הפועל בקיץ האחרון. עוד בטרם נפצע בידו הציג אוחיון יכולת חלשה במיוחד, כשהוא רושם 5.3 נקודות ומדד 5.5 - הנמוך ביותר שלו בקריירה, פרט לעונת הבכורה כשעלה מהנוער. בעקבות העונה החולפת ירדה קרנו של אוחיון משמעותית. במקביל צירף קטש את תמיר בלאט לקו האחורי של האדומים, ולקינוח גם סוגיית השכר של אוחיון קשה לעיכול, כשבעונה הקרובה צפוי הגארד להרוויח כ־300 אלף דולר, כלומר עלות של יותר משני מיליון שקל להפועל.

צירוף נסיבות זה הוביל לגל של פרסומים (כולל במדור זה) כי בארנה מעוניינים להיפרד מאוחיון ולצאת מהחוזה עימו. לדברי הגארד, לא דובים ולא יער: "אתה אומר 'אין עשן בלי אש?' אז לי ולסוכן שלי נאמר הפוך, שרוצים אותי מאוד".

מי אמר לך?
"דיברתי במהלך הקיץ גם עם גיא (הראל) וגם עם עודד. לא עלה שום דבר לגבי זה שלא רוצים אותי ואפילו לא נרמז משהו בכיוון. כמובן, אנשים אוהבים לכתוב ולהגיד דברים. משאיר להם את זה".

למה בכל זאת ראית צורך לשוחח עם הראל?
"קודם כל מתקיימות שיחות שגרתיות בקיץ בין שחקנים לבין גיא ועודד. חוץ מזה שאלתי באמת את גיא על הפרסומים ואם אני צריך לחפש לעצמי קבוצה אבל הוא הבהיר לי שאין לזה קשר למציאות". 

היית מתעקש לקיים את החוזה גם אם לא היו רוצים אותך?
"אם אתה לא רצוי כנראה לא תישאר – עם או בלי חוזה".

פרט לבעיות מקצועיות, העונה החולפת התאפיינה גם ביחסים מעורערים בין אוחיון לקהל בעקבות השתתפותו באירוע פרידה שערכו לו אוהדי מכבי תל אביב בקיץ שעבר. אוחיון, שהגיע להפועל בתום שש עונות במכבי תל אביב, נאלץ לספוג במהלך העונה עלבונות וקללות מצד קומץ אוהדים דומיננטי שלא אהבו את השתתפותו באירוע של הצהובים. היחסים הטעונים הגיעו לשיאם אחרי ההפסד בנס ציונה בפברואר והפסד ביתי לבני הרצליה באפריל האחרון. אוחיון, שכבר היה פצוע בזמן המשחק מול הרצליה, זעם על הקללות ואמר לאוהדים: "אלוהים שומע הכול". בהמשך אותם אוהדים גם הטיחו דברים קשים במנכ"ל גיא הראל שנחלץ לעזרתו של הגארד

לדברי אוחיון העונה הקרובה תתחיל בדף חלק בקשר בינו לבין הקהל: "כבר בסוף העונה שעברה ישבנו וליבנו את הדברים, וזה נגמר לחלוטין. זה מאחורינו, אין טינה ואין שום דבר".

בדיעבד, היית מוותר על השתתפות באירוע של אוהדי מכבי? 
"הכול נבע מאי־הבנה. בהתחלה אגב לא הבנתי בכלל על מה כועסים. זה לא שהשתתפתי סתם באירוע של אוהדי מכבי, אלא כיבדתי את אלו שבאו לחלוק לי כבוד אחרי שש שנים במועדון. חונכתי בבית שבו אם מישהו טוב אליך - תהיה טוב אליו בחזרה. מי שחולק לי כבוד - אני מחזיר לו באותו מטבע, ולא משנה אם הוא לובש אדום, צהוב או לבן. כולנו בני אדם וצריכים לכבד אחד את השני. מן הראוי שאכבד את מי שעורך טקס לכבודי. באמת שלא היתה לי כוונה לפגוע באף אחד. אני רוצה לתת הכול עבור הפועל ירושלים".

אתה מרוצה מהיחס שקיבלת מההנהלה בסוגיה הזו?
"מאוד. ההנהלה היתה בסדר גמור ואפילו הרגשתי קצת לא נעים ששמתי אותם בסיטואציה הזו".

התרגשת כשהאוהדים שתמכו בך הניפו שלטי עידוד עם שמך?
"היה מאוד מרגש ואפילו הובכתי קצת. לירושלים ולי קשר חם עוד מלפני עשור ואני מכיר הרבה אנשים טובים פה. עם חלקם הייתי בקשר גם בזמן ששיחקתי במכבי. כולנו בני אדם, לפני אוהדי כדורסל". 

עניין על אופי 

אוחיון הוא אחד משלושת השחקנים היחידים בסגל שנותרו מהעונה החולפת, יחד עם בר טימור וליאור אליהו. אמארה סטודמאייר, שניסה  את מזלו בקאמבק ל־NBA, חזר לארנה בתום עונת הפסקה. "מרגש לשחק באותה קבוצה עם אמארה", מודה אוחיון שטרם שיתף פעולה עם כוכב ה־NBA לשעבר. "זה היה תמיד באוויר, אבל רק לפני שבועיים הבנו סופית שהוא מגיע. מבחינתנו זו תוספת כוח אדירה. אי אפשר להטיל ספק בכך. כבר בקדנציה הקודמת שלו בקבוצה הוא הוכיח שהוא כוח משמעותי. לא שיחקתי איתו, אבל כולם מספרים על ההשפעה שלו בחדר ההלבשה ואיזה אדם מדהים הוא. הוא תורם שם אפילו יותר מאשר על הפרקט. זו זכות עבורנו".

העזיבה של אורי אלון מורגשת?
"מה שאורי עשה בירושלים זה דבר מדהים, אבל יכול להגיד לך שגיא וחומסקי ממשיכים על אותו רצף. מבחינתנו כשחקנים שום דבר לא השתנה. מרגישים כאילו אורי עדיין איתנו".

אתה חש בהבדלים משמעותיים בין הקבוצה הנוכחית לזו של העונה שעברה?
"כן. השנה שמו דגש גדול על אופי השחקנים. שחקנים מאוד רעבים, עם אופי שמתאים לסגנון של עודד. יהיה לעודד קל יותר להנחיל את השיטה שלו. נהיה קבוצה אגרסיבית יותר בשני צידי הפרקט. יש פה גם חבר'ה עם ניסיון שעברו הרבה בקריירה ויודעים איך זה להיות בקבוצה גדולה כמו הפועל". 

תסתדר עם תמיר בלאט?
"אני מסתדר עם כולם. יש עונה מאוד ארוכה לפנינו. הרבה משחקים באירופה, הרבה בליגה. תמיד מישהו נפצע ויש גם שחקנים שצריכים לנוח. זו קבוצה שנבנתה עם סגל מאוד ארוך ואני מאמין שלכולם יהיו הדקות שלהם". 

איך התחושה לראות את יותם הלפרין כחלק מהצוות ולא יחד איתכם השחקנים?
"זה מוזר גם לנו וגם לו. במחנה בחו"ל הוא ישב למשל עם ההנהלה ואמרנו לו בצחוק: 'בוא שב איתנו'. אבל מתרגלים להכל. הוא מגיע כמעט כל יום, ישב איתנו על תיקוני טעויות בווידאו במשחקי הכנה, עוזר גם לצעירים. יותם הוא מוח כדורסל משובח. לא צריך להסביר איזה נכס הוא למועדון. אני חושב שזה מבורך ששחקן עבר מקבל תפקיד מקצועי מיד עם הפרישה שלו. כל הכבוד גם לו וגם לקבוצה".

הכימיה שלך עם קטש נותרה כשהיתה?

"בטח. עודד אדם מאוד מיוחד, אפשר לומר האב הרוחני שלי בכל מה שקשור לכדורסל. הוא זה שנתן לי את הצ'אנס הראשון. אני שמח מאוד לשחק בשבילו ויודע שהוא גם מאמין בי". 

קיבלתם בית קשה במפעל של פיב"א וכבר בשבוע הבא תפגשו את אלופת המפעל א.א.ק אתונה. אתם מכוונים לזכות בתואר?
"יש קבוצות מאוד חזקות בבית שלנו עם מסורת ארוכה באירופה. אנחנו מסתכלים קודם כל על עצמנו והצעד הראשון יהיה לעבור שלב. אחר כך נחשוב הכי רחוק שאפשר". 

מה יהיה עם זריקות העונשין? בשנתיים האחרונות ירדת מ־60 אחוז. 
"כן, זה אחד הדברים שאני רוצה מאוד לשפר העונה".

למי נחוץ תוצרת חוץ?
לפני כחודש התבשר הכדורסל הישראלי כי על אף האיומים מכבי תל אביב לא תוציא לפועל את תוכנית 'שתי הקבוצות' – אחת לליגה ואחת לאירופה – שעליה הכריזה בקול תרועה רמה באפריל האחרון. אוחיון, שבילה את רוב העשור הנוכחי בצהוב, ממש לא היה מופתע. "הייתי משוכנע במאה אחוז שזה לא יקרה", הוא אומר בחיוך. "כולם הבינו שזו קונספירציה למהלך כלשהו. אי אפשר להאשים אותם. הם הצליחו בסוף". 

ההצלחה שמייחס אוחיון למכבי נוגעת להחלטת המינהלת במאי האחרון לאפשר את רישומם של שישה זרים בקבוצה, כשהחוק הרוסי נותר על כנו. קבוצה שתחזיק בארבעה זרים תקבל מענק של רבע מיליון שקל, בעוד קבוצות עם שישה זרים ייקנסו. החל מעונת 2020/2019 יבוטל החוק הרוסי וניתן יהיה לשתף עד ארבעה זרים בחמישייה. "במכבי מסתכלים על קהל האוהדים שרוצה כמה שיותר נצחונות", מסביר אוחיון. "מכבי זה סמל למצוינות כביכול והם רוצים לנצח ולנצח, לא משנה עם מי ומה. להפסיד זה לא בלקסיקון. זה מצוין וכל אחד עושה את חישובי ההישרדות שלו, אבל לטווח הארוך השחקן הישראלי כל פעם מתפספס".

גם הפועל רוצה לנצח בכל משחק ובכל מחיר. מה ההבדל בינה לבין מכבי?
"לא אמרתי שיש הבדל. כשחקן אני לא אמור להתעסק בדברים האלה. צריך לשחק כדורסל ולשתוק. אבל עובדה ששואלים כי זה מפריע להרבה אנשים. לדעתי כל אחד דואג לאינטרסים שלו וזה לגיטימי. אבל אם הקהל לא יזדהה עם הקבוצות כי לא יהיו בהן ישראלים גם ההכנסות ייפגעו".  

אתה לא חושב שהחוק הרוסי פוגע בשחקן הישראלי, מעניק לו שקט תעסוקתי ומונע ממנו להתפתח?
"אפשר לקחת את הכיוון הזה, אבל אפשר גם לקחת את הכיוון שבלי חוק רוסי לא נראה ישראלים שגדלו פה. בקבוצה רגילה שחקן ישראלי צבר מתחיל שביעי בהיררכיה. המתאזרחים מצד אחד ישראלים בהגדרה אבל הקבוצות משלמות עליהם מס של זר ולכן לקבוצות משתלם הרבה יותר להחתים אותם מאשר ישראלים שגדלו פה ומשלמים עליהם מס מלא. העניין של המתאזרחים פוגע מאוד בשחקן הישראלי"".

עוד כמה שנים אתה רואה את עצמך שחקן פעיל?
"פרישה לא באה בחשבון כרגע. הפציעות האחרונות העלו אומנם תהיות מה קורה עם הגוף ולמה הוא מגיב כך, אבל בינתיים אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר".

זו העונה האחרונה שלך בהפועל. תרצה לסיים פה את הקריירה? אולי לעשות קאמבק למכבי?
"אני לא מחפש הצהרות כאלה ואחרות. שלב אחר שלב. אני רוצה קודם לשחק כדורסל באופן רציף הרבה זמן. הדבר הכי חשוב זה ליהנות ולנצח ובעיקר להישאר בריא. משם והלאה - מה שיהיה יהיה".