אילוסטרציה. צילום: freepik

בעוד פחות מ-20 ימים ייצאו תושבי ירושלים להצביע עבור ראש העירייה הבא. דן אנד ברדסטריט פרסם השבוע את דירוג הרשויות המקומיות לשנת 2018 ומספק לנו תמונת מצב פיננסית לגבי הערים ברחבי הארץ וירושלים בפרט, והתוצאות מדאיגות.

הדירוג מבוסס על חמישה פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. דירוג הרשויות המקומיות כולל 77 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי דן אנד ברדסטריט וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות אשר מפורסמים על ידי משרד הפנים. 

בקבוצת הערים הגדולות המונות יותר מ- 200 אלף תושבים נמצאת ירושלים. את הקבוצה מובילה תל אביב שממשיכה לשמור על מיקומה הראשון מבין הערים האיתנות בארץ. במקום השני מבין הערים הגדולות דורגה חולון שעלתה מהמקום הרביעי בשנה שעברה. ראשון לציון ירדה למקום השלישי מהמקום השני. לאחר מכן דורגו פתח תקווה, באר שבע, חיפה, נתניה, אשדוד ובירת ישראל שדורגה במקום ה- 9 והאחרון.

על פי הנתונים מעמדה של ירושלים נשאר השנה במקומו – במקום ה-9. שיעור ההכנסות שלה בשנה החולפת עמד על 4945.1 מיליון שקלים. שיעור גביית הארנונה עמד על 84 אחוזים.

היחס בין מספר התושבים למספר העסקים בעיר עמד על 13.3. הדירוג הסוציואקונומי של העיר הוא 3 בעוד שהעיר שנמצאת במרחק כשעה מירושלים – תל אביב דורגה במקום ה-8.

בתום שנת הכספים נותרה העיר עם עודף של 0.0%, כאשר 10.7% מהתקציב שלה התבסס על מענקים שונים. (יש לציין שדירוג הכספים ל-2018 מתבסס על הנתונים הכספיים לשנת 2016).

הדירוג מבוסס על מודל המשקלל 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית.

שיעור עודף או גרעון בתקציב הרגיל - התקציב הוא כלי העבודה העיקרי של העיר ולפיה בונים את תוכנית העבודה. האם העירייה נכנסה לגרעון או דווקא הצליחה ליצור אזון או שיעור עודף

שיעור גביית ארנונה - הארנונה היא זו שממנת את הפעילויות השונות של העירייהיכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.

דירוג סוציו אקונומי - זהו אחד הקריטריונים להקצתא משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות על פי מספר משתנים, כמו הכנסה ממוצעת לנפש, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז סטונדטים, יחס בין ילדים לקשישים, אחוז מקבלי דמי אבטלה ועוד.

יחס תושבים לעסקיםהפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה.יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מס' גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.

יחס מענקים לסך תקציב רגיל -  יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.

כיכר ספרא. צילום: אדווה חולי

מבין הערים הבינוניותהמונות בין 50 – 200 אלף תושבים, הרצליה ממשיכה לשמור על מעמדה במקום הראשון, במקום השני מדורגת כפר סבא (שעלתה מהמקום החמישי). לאחריה במקום השלישי רמת גן, הוד השרון, ומודיעין-מכבים-רעות שקפצה בדירוג למקום החמישי בהשוואה למקום 11 אשתקד. את הדירוג סוגרת אום אל פאחם, המדורגת במקום ה-28, ירידה משמעותית בדירוג בהשוואה למקום ה- 21 בשנה שעברה.

מבין הערים הקטנות  - המונות פחות מ- 50 אלף תושבים, מדורגת ראש העין במקום הראשון בהשוואה למקום השלישי אשתקד, גבעת שמואל שומרת על דירוגה במקום השני ורמת השרון מדורגת במקום השלישי לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום הראשון.

"הסקר מחזק את עמדת ברקת כי יש צורך להגדיל את רמת התקצוב הניתנת לרשות"

מהעירייה נמסר: "עיריית ירושלים מאוזנת בתקציבה הרגיל מזה 13 שנה ברציפות, זאת למרות המורכבות של העיר מבחינת האוכלוסייה והאתגרים מולם מתמודדת הרשות.

"ניתוח של חברת דן אנד ברדסטריט ומדבריה של סמנכ"לית הפיתוח העסקי שלה מחזקים את עמדת ראש העירייה, ניר ברקת לאורך השנים כי לאור מורכבות העיר על המדינה להגדיל את הסיוע התקציבי הניתן לרשות מדי שנה כדי להעלות את רמת השרות לתושבים ובכדי להוות עיר תחרותית לערים הגדולות במרכז הארץ. כבר לפני כשנתיים ערכה עיריית ירושלים בדיקה מקצועית ומעמיקה ע"י חברת מקינזי הבינלאומית ובבדיקה זו עלתה תמונה הדומה לממצאי הסקר".