אלקין. צילום: יואב דודקביץ'

קשה מאוד לתפוס בימים אלה את זאב אלקין, שמתמודד על ראשות העירייה, לכוס קפה. מעבר ללו"ז הצפוף של כל מועמד, הוא משמש גם כשר וחבר בקבינט המדיני־ביטחוני, כך שפגישה איתו, אפילו קצרה ביותר, היא משימה בלתי אפשרית כמעט. ובכל זאת, הוא פינה שעה מזמנו כדי לשבת איתנו לראיון לא שגרתי, שיש בו הכול - חוץ מפוליטיקה.

קם באמצע הלילה לילדה

מי זה זאב אלקין?
"אידיאולוג, נאמן לעקרונותיו, אמין, אדם מורכב. נשוי למריה. אלה נישואים שניים לשנינו. לכל אחד מאיתנו יש שני ילדים מנישואינו הקודמים ושלושה משותפים".

איך הקשר שלך עם המשפחה ביומיום?
"אני משתדל לסייע לאשתי במשימות משפחתיות גם בשיא הקמפיין, לקום בלילה לקטנה בת השנתיים ועוד. הסידור בינינו הוא שאני מפזר את הילדים במוסדות הלימוד בבוקר וזה הזמן שלי איתם. עד שהתחלתי את המרוץ שישי ושבת היו מחוץ לתחום. גם הייתי מקפיד להגיע לפחות פעמיים בשבוע הביתה בשעה מוקדמת - באזור שבע בערב, כדי לקלח את הילדים. במרוץ זה פשוט לא עובד".

והילדים הקטנים כועסים עליך?
"אני חסר להם. אני בהחלט רואה שהמרוץ הזה קשה להם, כי הם היו רגילים לראות אותי יותר. אפילו את החופשה המשפחתית הקבועה שלנו בחול המועד סוכות נאלצתי לקטוע ולחזור לירושלים".

אם אחד הילדים צריך אותך, הוא יכול לתפוס אותך באמצע היום?
"בהחלט. לפעמים אני מתייחס כמו שצריך, ולפעמים אני מבקש לחזור כשאתפנה, אבל תמיד אני עונה".

כמה פעמים ביום אתה מדבר עם מריה?
"תלוי. בדרך כלל זה כמה פעמים ביום, לפעמים אלו שיחות קצרות, לפעמים מסרונים. בימים אלה פחות מתאפשרות לנו שיחות נפש במשך היום. אני מרבה להתייעץ איתה מקצועית".

כשהחלטת לרוץ ביקשת את הסכמתה?
"ברור. היא הסכימה למרות שידעה שזה ידרוש מחירים משמעותיים מבחינתנו. היא הבינה שהמטרה מצדיקה את המחיר. אני מקווה שהיא לא הספיקה להתחרט".

אתה מגדיר את עצמך איש משפחה?
"לצערי הרב לא. לא משנה איפה הייתי, תמיד הייתי גרוע בתחום הזה. אני לא תורם מספיק למשפחה, למרות שבפעמים רבות ששוחחתי עם עמיתיי שיש להם ילדים קטנים, הבנתי שיחסית אני נקרא משקיען".

לשוט מתחת לרובע היהודי

למה ירושלים?
"כי זה אתגר לאומי מהחשובים ביותר. זו לא סתם עיר, זה סמל, ולכן זה מושך אותי ומאתגר אותי יותר מכל משרד ממשלתי אחר".

אחת הביקורות עליך היא שאתה לא באמת ירושלמי.
"מי שאומר את זה לא מכיר את קורות חיי, או משתמש בהשמצה לצרכים פוליטיים, או שהוא בעצמו לא ירושלמי. יש מושג שנקרא ירושלים רבתי. שנים רבות גרתי פה בעיר בשכונת פסגת זאב, השכונה שאליה חזרתי. גם כשגרתי מחוץ לירושלים גרתי עשר דקות מכאן, בגוש עציון

"היום לוקח לי יותר זמן להגיע למשרד מאשר מגוש עציון. גם כשגרתי שם המרפאה שלי היתה בשכונת גילה, וכשאני ואשתי יצאנו לארוחת ערב זה תמיד היה בירושלים. מי שאומר שאני לא ירושלמי לא יודע מה זה ירושלים".

מה המקום הסודי שלך כאן?
"אני גם מדריך טיולים בעברי, ויש מקום שנהגתי לקחת אליו אורחים וקבוצות שהדרכתי למרות שאין שם כניסה למבקרים. זה בעיר העתיקה. יש שם בריכות תת־קרקעיות מתחת לרובע היהודי, שרובו עומד על הבריכות הללו. אם תגיע אליהן באביב, אחרי חורף גשום, תוכל לשוט שם בסירה קטנה".

ומה המסעדה האהובה עליך?
"אקליפטוס בחוצות היוצר. מסעדה קטנה ומרתקת של השף משה בסון. מה שייחודי בה הוא שהאוכל בעל קונוטציות אזוריות תנ"כיות, כולל תבלינים שמוזכרים במקורות יהודיים בעלי משמעות לאזור".

המאכל האהוב עליך?
"שטרודל תפוחים".

התוכנית האהובה עליך בטלוויזיה?
"'ארץ נהדרת'. אפשר לצחוק גם אם לא מסכימים עם התכנים".

לא מוותר על שחמט

מתי אתה קם בכל בוקר?
"סביב השעה שש וחצי. אם אני הולך לתוכנית בוקר, וזה קורה אחת לשבוע בערך, אז כבר בחמש וחצי אני יוצא מהבית".

איך אתה עם ספורט?
"אני לא איש ספורט חוץ מתחביב אחד ישן - שחמט. אני אוהב לשבת בשלוש בלילה עם האייפון ולשחק שחמט אינטרקטיבי עם אנשים מהעולם. אבל אל דאגה, לילה אחד של הקפות שניות שווה כמו חמישה ימים של ריצה".

ההפגנה הראשונה בחייך?
"כאשר ראש הממשלה המנוח אריאל שרון יצא עם תוכנית ההתנתקות לא הייתי בפוליטיקה אבל הייתי מעורב. שאלתי את שכני וחברי יולי אדלשטיין איך אפשר להשפיע ואם יש מטה של דוברי רוסית נגד ההתנתקות

"יחד עם חברי שלמה נאמן, שהיום משמש כראש מועצת גוש עציון, הרמנו מטה רוסי שבו הצלחנו יפה מאוד. ההישג הפוליטי הראשון שלי".

נקפוץ רגע לילדות שלך. איזה ילד היית?
"נחשבתי לילד חכם, משקיען בלימודים. הייתי גאון הכיתה. מצד שני, ילד יהודי ברוסיה, ההקשר האנטישמי תמיד היה קיים".

סבלת מאנטישמיות?
"סבלתי באופן סביר, אבל אני מכיר מקרים הרבה יותר קשים. באיזשהו שלב הילדות הפכה למקור של גאווה יהודית".

חמישה דברים שלא ידעתם על אלקין

כשהגעת ארצה סבלת מקשיי קליטה?
"כמו כל עולה סבלתי ברמה מסוימת. למזלי הגעתי בלי ציפיות יתר. לא בחלתי בשום דבר. העבודה הראשונה שלי היתה בלול תרנגולות, ואחר כך עבדתי במטבח בקיבוץאבל חשוב להבין כי בסך הכול אין לי טענות. היו קשיים והתמודדתי איתם".

מה היה הדבר הכי מעליב שאמרו לך כאשר רק עלית ארצה.
"אולי זה לאו דווקא משפט מסוים אלא תחושה, איזשהו מעבר חד שחוויתי. הייתי מעורה פוליטית ושותף בהרבה תוכניות חינוכיות לפני שהייתי בפוליטיקה. תמיד הסתכלתי על הפוליטיקה כעל מקום ציני ומושחת, וכשנכנסתי כדי להשפיע גם חבריי הטובים ביותר החלו לחשוב שגם אני ציני ומושחת. נותרתי אותו בנאדם בדיוק ואנשים לא מבינים את כנות כוונותיך. זה מעליב".

הפחד הכי גדול שלך כשעשית עלייה?
"פחדתי שאצטער על שהחלטתי לעלות ארצה".

יעד מפתיע בחו"ל שהיית אורז אליו מזוודות מחר בבוקר?
"יש כמה יעדים שהייתי רוצה לבקר בהם, אבל בגדול אני מאוד אוהב את לונדון, ואפילו יש לי חוב לאשתי שעדיין לא היתה שם. בגללך הרסתי לה עכשיו הפתעה".

לסיום, אתה מחשיב את עצמך לאושיית רשת?
"לא ממש, אבל אני עוקב הרבה. אני נכנס פעמים רבות לפייסבוק ולטוויטר".